רקע תאורטי

 

סקירת מאמרים-

מאמר #1
ילדות מול המציאות המודרנית   מאת: אלישע אבשלום

במאמר זה רצו להראות ולהדגים את השפעות המציאות המודרנית על הילדים של היום תוך הדגשה של חשיבות חינוך נכון ואיך חינוך נכון יכול לשנות את ההשפעות של המודרנה על הילדים. 

המאמר מראה איך המחשב משפיע על החינוך הילדים ואיך הילד רואה את המחשב בתור משהו נכון ובריא שמשקף את דרכי המציאות. הילד לא מבין שהעולם אינו מתנהל כמו מחשב שבו הכל מגיע אלינו בלחיצת כפתור או בהפעלה זריזה של כמה דברים במקביל. כאשר המחשב הוא חלק מהחיים של הילדים הם מתרגמים את שיטת הפעולה של המחשב לחיים שלהם ומצפים שהכל בחיים יגיע אליהם באותה הקלות והמהירות כמו שהדברים קורים עם המחשב.
מלבד תפיסת עולם מוטעית של הילד בעקבות מחשב וטכנולוגיות שונות, יתכן שלילד יופיעו ילדים סימנים מובהקים של הפרעות בקשב, היפראקטיביות, קושי ביצירת קשרים חברתיים ופיגור בפיתוח מיומנויות מוטוריות. המחשב גורם לשינוי מנטלי אצל הילד ושינוי זה מתבטא בליקויים חמורים בתפיסת הילד את סביבתו האנושית והחברתית.
עולמם הפנימי של ילדים כיום שונה לגמרי מכפי שהיה בעבר. הילדים לא רק יודעים מה שיודעים המבוגרים. הם מחקים תנועות של מבוגרים, רוקדים ריקודים של מבוגרים ושרים שירה של מבוגרים. ניתן לראות בכך אובדן ילדות מובהק.  במחקר שנעשה בארץ נמצא שכ-%80 מהילדים בארץ שואפים לקריירה של כוכב טלוויזיה – לא "כשיהיו גדולים", אלא עכשיו, כילדים. הילדים הופכים להיות כמבוגרים קטנים. המסקנות הן שצריך להישאר חזקים ולחנך את הילדים למציאות מתוקנת שלא סובבת את הטכנולוגיה. ולסיכום, כאשר אנו נעבור את המשבר הראשוני של חינוך הילדים ודיכוי הרצונות שלהם להיות כמו כל חבריהם נוכל לראות שהנפש שלהם שלווה ורגועה ומוצאת תחומי עניין אמתיים שמפתחים אותה באמת ולא קשורים להבניית מציאות בעזרת הטכנולוגיה.

מאמר זה מתאים לעבודתי כי הוא מדגיש כיצד הילד חשוף למציאות מודרנית ולמחשבים. הוא מראה איך הטכנולוגיה נכנסה לתוך החינוך ומתוך זה ילדים הגיעו לתוכניות ריאליטי וטלוויזיה. המאמר עוזר להבין את משמעות חשיפת הילד בגיל צעיר לתוצרים טכנולוגיים כמו מחשב וטלוויזיה, ומחדד את זה שיש להבין את שלב ההתפתחות של הילד בתקופות חייו הראשונות על מנת להבין את ההכרח בחינוך נכון והפחת טכנולוגיה אצל ילדים.

מאמר #2
כיצד משיגות תכניות המציאות את שיתוף הפעולה של הצופים ד“ר מוטי נייגר, אבישי יוסמן
במאמר זה רצו לבדוק מהו הסוד של תכניות המציאות שמצליחות למשוך כל כך הרבה אנשים לרצות להשתתף ולצפות בתוכנית למרות החסרונות שיש בה. המאמר מחלק את תכניות הריאליטי לשלושה סוגים: תכניות מציאות מבוססות משוב, תכניות מציאות מבוססות הפקה ומשתתפים, ותוכניות מציאות מבוססות אירועים. אנו רוצים להבדיל בין הפורמטים השונים של תכניות המציאות ולהבין בעצם איך כל אחת עובדת ומה הסוד של תכניות המציאות שיש להן כל כך הרבה הצלחה.
המחקר מראה כיצד תכניות המציאות רוכשות את שיתוף הפעולה עם קהל הצופים באמצעות הפורמט והתוכן בכך שהפורמט בוחר את המשתתפים שלו בצורה כזו שיהיה מישהו מכל אוכלוסייה ולכל אחד מהצופים בבית יהיה מישהו בתוכנית שאיתו הוא יכול להזדהות. התוכנית נותנת לקהל בבית להשתתף בהצבעות למתמודדים שיעלו לשלבים מתקדמים בתוכנית ובכך מכניסה עניין ומשתפת את הקהל.
בעקבות הזדהות הקהל למשתתפי התוכנית הקהל בבית מצביעים למתמודדים האהובים ומשפיעים באיזשהו אופן על המשך התוכנית. השתתפות הקהל במשחק באמצאות בהצבעות מהבית נקרא "להחזיר אהבה" כלומר להביע חיבור לתוכנית בכך שמקדישים זמן להשתתף ולהביע חיבור למשתתף מסוים בכך שבוחרים בו.
ולסיכום, למרות שתוכניות המציאות נוטות להגיד שהמשחק הוא חסר גבולות ניתן לראות את תפקידם החשוב של יוצרי התוכניות והמפרסמים, בכך שהם אלו שמבנים לנו את המסרים החברתיים–תרבותיים, כלכליים ופוליטיים, שמחזקים את יסודותיה של ההגמוניה. בסופו של דבר יוצרי התוכניות והמפרסמים רוצים שנאמין שהתוכניות מתנהלות ללא התערבות המערכת ובחופשיות מוחלטת אך אנו חייבים להבין שעל מנת שתוכנית כזו תעבוד ותהיה עם רייטינג המערכת חייבת להתערב ולייצר עקשן. יוצרי התוכניות מבנים את המסרים כבר בשלב בחירת מנחי התוכנית והמשתתפים, בלבוש של המתמודדים, בקטגוריות ובמשימות השונות, בטקסטים שאותם אומרים, בפרסומות, ובעד כל כך הרבה.

מאמר זה מתאים לעבודתי מפני שהוא עוזר לי להבין תכניות המציאות עובדות. הוא חושף את ההבדל בין הפורמטים השונים של תכניות המציאות ומראה מה סוד ההצלחה של התוכניות. כשאנו מבינים מה סוד הקסם של התוכניות אנחנו מבינים מה מושך כל כך להשתתף בתוכניות ולצפות בהן למרות החסרונות והסכנות הכרוכות בזה. התחדד לי שתוכניות המציאות רוכשות את שיתוף הפעולה עם קהל הצופים באמצעות הפורמט ובאמצעות התוכן. עוד התחדד לי שצריך לשים לב  שיוצרי התוכניות מבנים את המסרים עד כדי כך של איך ילדה צריכה להראות, להילבש, להתנהג וכו'..

מאמר #3
הגנה על ילדים המשתתפים בתוכניות מציאות – סקירה משווה וסקר עמדות הציבור
מאמר זה מציג בתחילה הסבר על מהן תכניות מציאות תוך פירוט הגדרות רקע ונתונים. לאחר מכן יש הסבר על תכניות מציאות בהשתתפות ילדים ובני נוער תוך העלאת העניין שהילדים והנוער עלולים לחוות פגיעה בפרטיות וגם פגיעה כאשר יצאו לעולם האמיתי אחרי שהקצינו את תגובותיהם לעניינים מסוימים.
המאמר רוצה לבדוק מהן ההגבלות בנוגע להשתתפות ילדים בתוכניות מציאות והאם יש הגנה על המשתתפים. במאמר מוצגים ההסדרים השונים שיש לתוכניות עם ילדים וגם תכניות שבהם לא משתתפים ילדים.  במאמר בדקו  11 מדינות שונות  וראו מה נעשה אצלם לגבי הגנה על ילדים המשתתפים בתוכניות מציאות, כיצד הגנה זו ניתנת ועל ידי מי. עוד נבדק באיזה מדינות יש ניסיון לקדם את חוק הגבלת השתתפות ילדים בתוכניות מציאות ואם אין חוק הגבלה אז שתהיה יותר הגנה לילדים בכל מיני תחומים.
ממצאי הסקר מראים שיש מדינות שבהן נוהגים בילדים המשתתפים בתוכניות מציאות לפי הכללים הנוגעים להעבדת ילדים בהופעה ציבורית- אמריקה, בלגיה וגרמניה. חלק מהכללים הם איסור העסקת ילדים מתחת לגיל 15, אישור הורים לילדים שמופיעים בתוכניות מציאות מתחת לגיל 18, אישור עבודה לילדים ממשרד העבודה המקומי, וכו'... ולסיכום, מסקרי עמדות הציבור עולה כי, %48 מן הציבור שנבדק, מתנגד להשתתפות ילדים בתוכניות מציאות, ו %21 תומכים בהשתתפות ילדים בתוכניות מציאות. מבין ההורים, %51 מתנגדים להשתתפות ילדים בתוכניות מציאות ו-%21 תומכים בהשתתפות.

מאמר זה מתאים לעבודתי מפני שניתן להבין מה זה אומר השתתפות ילדים בתוכניות ריאליטי ובמקביל לראות את הרגולציות פה בארץ ובעוד 11 מדינות נוספות בעולם ולהשוות ביניהם תוך התייחסות לכך שבישראל אין כיום הגנה על ילדים המשתתפים בתוכניות מציאות. המאמר הדגיש לי שילדים המשתתפים בתוכניות מציאות עלולים לחוות פגיעה, למשל פגיעה בפרטיותם, פגיעה ביחסים בתוך משפחתם ופגיעה בגין קבלת טיפול שאינו מקצועי ומתאים.
סקירה מושגית-

1. תכניות ריאליטי/מציאות- תכניות המציגות משתתפים שהם בני אדם אמתיים שחווים אירועים מתוכננים. המשתתפים הם "אנשים פשוטים", המגלמים את עצמם, לעתים לצד ידוענים ו"כוכבים". מושג זה קשור לעבודה שלי מפני שהעבודה שלי בודקת את השפעות ההשתתפות בתוכניות הריאליטי על ילדים.
2. אובדן ילדות- ילדים חשופים בגיל צעיר למידע של מבוגרים, ומצטמצם פער הידע בינם לבין המבוגרים. הטלוויזיה/אינטרנט - לא מפרידים בין הקהלים השונים וילדים צופים בכל מה שעולה ומשודר. מושג זה קשור לעבודה שלי מפני שהעבודה שלי בודקת את השפעות ההשתתפות בתוכניות הריאליטי על ילדים ומתוך כך אובדן ילדות.


3. ילדים דיגיטליים- אנשים שנולדו למצב שחלק ניכר מהתקשורת הבין-אישית הוא מתווך-מחשב ילידים דיגיטליים נולדו לעולם שבו טלפונים ניידים, מחשבים ובעיקר האינטרנט הם חלק בלתי נפרד בחייהם. מושג זה קשור לעבודה שלי מפני שהעבודה שלי בודקת את השפעות ההשתתפות בתוכניות הריאליטי על ילדים שנולדו לתוך דור של ילדים דיגיטליים.

4. רייטינג- הערכה של אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת. ככל שהרייטינג גבוה יותר מספר הצופים גדול יותר. הטלוויזיה המסחרית זקוקה לנתוני הרייטינג כדי לתמחר את הפרסומות שהיא משדרת.

מושג זה קשור לעבודה שלי מפני שהעבודה שלי בודקת את השפעות ההשתתפות בתוכניות הריאליטי על ילדים ורייטינג הוא הבסיס לתוכניות ריאליטי.

5.אתיקה- האתיקה היא תורת המוסר. האתיקה באה להדגיש את הערכים והנורמות. מושג זה קשור לעבודה שלי מפני שהעבודה שלי בודקת את השפעות ההשתתפות בתוכניות הריאליטי על ילדים והבסיס לתחום התקשורת הוא אתיקה ומוסריות.

6. קהל סביל- מושג זה נגזר מהגישה התרבותית של הול, ונועד להגדיר סוג של קהל שאינו משתתף בתוכנית ואינו יכול להשפיע על המתרחש בתוכנית. מושג זה קשור לעבודה שלי מפני שהעבודה שלי בודקת את השפעות ההשתתפות בתוכניות הריאליטי על ילדים ובתוכנית הריאליטי שאותה אני בודקת, הקהל הוא קהל סביל.

7. תקשורת המונים- תקשורת פומבית המתאפיינת בגישה מהירה ומשודרת לקהל רחב, הטרוגני ואנונימי. מושג זה קשור לעבודה שלי מפני שהעבודה שלי בודקת את השפעות ההשתתפות בתוכניות הריאליטי על ילדים ותוכנית זו משודרת בתקשורת המונים.

8. רב תרבותיים- מושג המציין דיאלוג, כבוד הדדי, קבלת השונה, סובלנות ויצירת מכנה משותף עם תרבויות אחרות ועם בני אדם מתרבויות אחרות. מושג זה קשור לעבודה שלי מפני שהעבודה שלי בודקת את השפעות ההשתתפות בתוכניות הריאליטי על ילדים ובתוכנית זו יש רב תרבותיות.

9. ייצוג- דימוי המבקש לשקף או לשחזר בטקסט דבר-מה מן העולם האמתי. הייצוג הוא תמיד תוצר של יוצרי הטקסט ותיווך של המדיום שבו הוא מועבר, ולכן הייצוג יהיה פשטני ומוגבל לעומת המציאות. מושג זה קשור לעבודה שלי מפני שהעבודה שלי בודקת את השפעות ההשתתפות בתוכניות הריאליטי על ילדים ולאורך התוכנית ניתן לראות שיש ייצוג שהיווה תוצר של יוצרי הטקסט.

10. תקשורת מסחרית- כלי תקשורת שעיקר הכנסתם מגיע מפרסומות שהם משדרים, כלי תקשורת אלו מתבססים על נתוני הרייטינג כדי לתמחר פרסומות. מושג זה קשור לעבודתי מפני שהעבודה שלי בודקת את השפעות ההשתתפות בתוכניות הריאליטי על ילדים ותוכנית זו היא חלק מהתקשורת המסחרית שעיקר הכנסתה היא פרסומות.


ביבליוגרפיה

הכרות, התקבלות, ביצוע אמצעי,ביצוע גמר של כל אחד מהילדים שחקרתי:

בית ספר למוסיקה, מאקו,  https://www.mako.co.il/tv-music-school/video

ביתניה בלאיי, בית ספר למוסיקה: * הכירו את ביתניה בלאיי * התקבלות לתוכנית (מדקה 03:40) * "יש בליבי כינור" ביצוע אמצע * "קילר" ביצוע סופי
זוהר זכרוב בית ספר למוסיקה: * הכירו את זוהר זכרוב
* התקבלות לתוכנית (מדקה 03:45)
* "גיבור של אמא" ביצוע אמצע
* "הנני כאן" ביצוע סופי
*הכרזת נצחון (מדקה 02:00)
יאיר רפאל בית ספר למוסיקה:
* הכירו את יאיר רפאל
* התקבלות לתוכנית (מדקה 04:05)
* "אולי נדבר" ביצוע אמצע
* "מנגינה" ביצוע סופי
לירון בכור בית ספר למוסיקה:
* הכירו את לירון בכור
* התקבלות לתוכנית (מדקה 03:50)
* "The Lazy Song" (מורי ולירון) ביצוע אמצע
* "קיץ" ביצוע סופי
מורי אדרי בית ספר למוסיקה:
* הכירו את מורי אדרי
* התקבלות לתוכנית (מדקה 05:00)
* "The Lazy Song" (מורי ולירון) ביצוע אמצע
* "Golden Boy" ביצוע סופי


כתבות אברבך, לי-אור, "צריך לאסור על תוכניות ריאליטי בהשתתפות ילדים", גלובס, https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000900629\ ולמר, תומר, "בעולם מגבילים, בישראל הריאליטי פרוץ לילדים", ynet,  

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3978345,00.html זיו, נבו, "חשופים", ידיעות אחרונות,  http://www.tiratcarmel-med.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/IfatExport_june_2013.pdf כרמי, נעמה, “הרשות הרביעית?”, קרוא וכתוב, https://naama-carmi.com/2007/12/08/%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/
מאמרים אבשלום, אלישע, "ילדות מול המציאות המודרנית", ספרון בהוצאת תלתן, 20 עמודים,
https://drive.google.com/file/d/1Gr6Zmzmz0GN7DR88dl3Ok6d7Sfg4oOuU/view?usp=sharing ד“ר נייגר מוטי, יוסמן אבישי, "אשליית הבחירה הדמוקרטית: כיצד משיגות תכניות המציאות את שיתוף הפעולה של הצופים", סדרת אגרתא, 34 עמודים, https://www.tau.ac.il/institutes/herzog/agrata3.pdf וייסבלאי, אתי, "הגנה על ילדים המשתתפים בתוכניות מציאות – סקירה משווה וסקר עמדות הציבור", מרכז המחקר והמדע הכנסת, 18 עמודים, https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/bd546b58-e9f7-e411-80c8 00155d010977/2_bd546b58-e9f7 e411-80c8-00155d010977_11_9402.pdf